למשרכים דרכם

מייק-והמכונאים, "מייק והמכונאים"
MIKE & THE MECHANICS" MIKE & THE MECHANICS"
הד-ארצי

מייק ראתרפורד, שבילה עם ג'נסיס בימיה הקליטים, למד בלהקה, כמו גם באלבומי הסולו שלו, שכדי להצליח לא צריכים ואפילו לא רצוי להתאמץ. וכך עם להקתו החדשה, המכונאים, הוא מריץ על פני התקליט פופ קצבי, בלאדות רומנאטיות וכאסח מרומז. וכדי ללמוד על הכלל, די להאזין ל"ריצה חרישית", להיט הלהקה. זהו שיר שטוח ובנאלי, שבמקרה הטוב מזכיר פיל קולינס עייף על רקע באס כבול.

למייק והמכונאים שני סולנים. אחד בעל קול עבה, פול קאראק (שבעבר עבד עם ניק לאו), ואחד בעל קול נשפך ובכייני, פול יאנג (לא המפורסם, אלא זה שזימר בעבר עם להקת קפה־עצוב). לפי אופי הקטע נקבע הסולן. יאנג לרומאנטיקה, קאראק לשאר. הרומאנטיקה שולטת והיא עושה זאת בעודף נשמה יתרה. כך למשל בקטע "נלקח פנימה", העמוס לעייפה אלתורי סאקסופון מייבשים ויללות רומאנטיות. גם הרוק עם קאראק לא יוצא נשכר. בקטע הרוקי "תלוי על חוט" יש פתיחה טובה עם קצב חזק וקלידים ובאס שופעי אפקטים, אבל השיר נופל מרגע שקאראק פותח פה.

אבל עצוב מכולם הוא הקטע "יש לי הרגשה", שאליו מגיעים המכונאים עם חצוצרות ואורגאנים היישר מן הבר־מיצווה של השכן. מי שרוצה להתנחם יוכל לזכור, שגם פיל קולינס שירך דרכיו והפך אלטון ג'ון.

11/04/1986

חזרה לדף הבית