מארק מפוחלץ

מארק אלמונד, "סיפורי ג'וני"
STORIES OF JOHNNY" MARC ALMOND"
סי.בי.אס

מסך הסוואה כבד פרוש על רצועות האלבום "סיפורי ג'וני" בגירסתו הישראלית, הדפסת חברת סי.בי.אס.
איכות ההדפסה הופכת את ההאזנה למסע עינויים רצוף בקללות עסיסיות וביבבות פטיפון מוכה-הלם, שלא יודע איך לאכול את המוצר הפגום שהונח עליו. מתוך רעשי הרקע הארטילריים ניתן לשלות גם מעט מארק אלמונד. אלמונד, שהשתייך בעבר לצמד תא-רך, ואחר הנהיג את מארק-והמאמבאס שביקרו בארץ, הוציא אלבום שופע אופטימיות. כמו בשאר הדברים שהוא עשה עד כה, הכל תלוי בפוזה. אלמונד יצר לעצמו (בעזרת אמרגנו סטיבו, המפורסם בשל המעשים המטורפים שהוא עושה כדי ליצור שערוריות סביב האמנים שהוא לוקח תחת חסותו) תדמית של יוצר מן הצד האפל של החיים. הוא עשה סרטי פורנו, ושמו נקשר בשערוריות סמים, בהומוסקסואליות וגם בלימודי אמנות. הכל בא בזמן ובמקום, לפי הפוזה. היום שולטת בקרב אמני הגל-החדש הפסבדו-דכאוני פוזת ההתנקות: החזרה לרומאנטיקה ולפשטות.

אלמונד היה תקוע בתוך הרומאנטיקה תמיד, כך שהאלבום הזה רחוק מלהפתיע. "סיפורי ג'וני" הוא בהחלט אלבום מסחרי טוב, בעל עיבוד עשיר והרמוניות מגוונות. הקטע הפותח, "טראומות, טראומות, טראומות", הוא קטע פופ כבד עם קמצוץ מזרחי, הרבה כלי-הקשה וכלי-נשיפה. כלי-ההקשה והנשיפה שולטים ברוב הקטעים באלבום. לעתים מצטרפים הגיטארות החשמליות, כלי- המיתר הגדולים (צ'לו, נבל, כינורות) וגם הסינתיסייזרים, כמו בקטע "מכתב אהבה" הקצבי. אחד הקטעים המעניינים בתקליט, "הבית רדוף רוחות", שיר קברטים טיפוסי, רווי עשן וחצוצרות צרודות, המצליח להעביר אווירה של קברט ישן. יש גם שמאלץ כמו בשיר "סיפורי ג'וני". כאן יש דווקא ליווי קולי מעניין בפזמון, האוזן נזקפת ומצפה להמשך טוב, אך הקטע גולש לשמאלץ קליט וחבוט.

האלבום רצוף עליות ונפילות. הצלחתי ליהנות רק מקטעי שירים. לאלמונד יש גרעין המאפיין יוצרים טובים, אך הוא נשאר מוגן תחת כנפיה החמימות של המסחריות, ולא שוכח להיות לפעמים ילד רע. הקול של מארק אלמונד הוא די קטן, הטון הפוסט-מנוזל שלו מזכיר עוד הרבה אמני גל- חדש סטריליים (דפש-מוד, ספנדאו-באלט, מוחות-פשוטים), אך יותר מכל הוא מזכיר את אלמונד עצמו בצמד תא-רך. גם על העטיפה נראה אלמונד נקי, ללא מגע יד אדם, והתוכי המפוחלץ העומד על ידו מסמל את הפוזה.

29/11/1985

חזרה לדף הבית