עוד נשוב, עוד נשובה
ה"רולינג סטון" הולך לבקר אצל אגדות פופ-רוק: קט סטיבנס, אלכס צ'ילטון, בילי ג'יי. קריימר
אחת לחודש-חודשיים צולל המגזין האמריקאי "רולינג סטון" אל נבכי העבר ושולה משם מספר אלילים עתיקים, במטרה לעדכן את קהל קוראיו בעיסוקם העכשווי ובדעותיהם השונות. בגליון סוף הקיץ, סוף אוגוסט, מובאים בין השאר ראיונות טריים עם קט סטיבנס, אלכס צ'ילטון, בילי ג'יי. קריימר, אדווין סטאר, בובי הב והביי-סיטי-רולרס.
בנושא סטיבנס, ה"רולינג סטון" פשוט לא מעודכן, אחרת קשה להבין מדוע אין שם ולו מלה אחת בעניין ביקוריו של האייטולה סטיבנס השנה בארצנו האינתיפאדית. לעומת זאת מספר העיתון על בית-הספר, אותו מנהל קט-יוסוף איסלאם בפרברי לונדון. "לומדים שם מה שצריכים לדעת", אומר סטיבנס-איסלאם "אנגלית, מתימטיקה, היסטוריה של הנביאים וקוראן. כמובן לומדים גם איך להתפלל". סטיבנס, מוסלמי שרוף כידוע, מספק ורסיה חדשה לסיבה ששברה את גווה, הרופף גם כך, של נצרותו המוקדמת. הוורסיה עוסקת בשחייה באחד מחופי קליפורניה, כשלפתע מוצא עצמו הכוכב נסחף אל מעמקי הים על-ידי זרם חזק: "כל חיי עברו בפלאשים מול עיניי. 'או אלוהים' , אמרתי. 'אם תציל אותי, אעבוד בשבילך'. מיד בא גל מאחורי ודחף אותי קדימה. לפתע מצאתי את עצמי שוחה בחזרה אל החוף".
המרואיין השני שהוא גם המוסיקאי המרתק ביותר בסדרה הנוכחית, הוא אלכס צ'ילטון, שהיה סולנה של להקת הבוקס-טופס, שכבשה את המצעדים ב-1967 עם הלהיט "המכתב". 15 שנים אחרי "המכתב" מצא עצמו צ'ילטון שוטף כלים במסעדה בניו-אורלינס. לפני תקופת המסעדה הוא הקים את ביג-סטאר, שהתמחתה בגל-חדש פופי אמריקאי. הוא פועל לבדו במלוא המנוע, עושה פופ-רוק ניו-יורקי מחוספס, בעל טקסטים נאיביים במתכוון, ומנצל את קולו המיוחד והמשופשף עד תום. "רק מעט ממעריצי העכשויים יודעים על הבוקס-טופס", אומר צ'ילטון בראיון, ובאמת, לא ידעתי.
כשהתפרסם "המכתב" היה צ'ילטון בן 16 בלבד, "הופענו בפני ההיפים הראשונים שפגשנו בחיינו בפסטיבל פופ בפורט-וורת. היינו סטרייט לגמרי וחשבנו: אלוהים! אורות וסמים ובחורות!". הבוקס-טופס התפרקו ב-1970, אחרי שלא עשו את הכסף שקיוו לעשות. צ'ילטון, כאמור, הקים את ביג-סטאר ומספר שנים מאוחר יותר נכנס לתקופה של בעיות אישיות (המסעדה) שמהן יצא בשלום, שוב לעולם המוסיקה. "אם אני לא מנגן חמישה או שישה לילות בשבוע, ההוצאות אוכלות את הרווחים", הוא אומר כיום " אמנם אני נהנה להופיע, אבל זה קצת יותר מדי".
השפעתו של צ'ילטון על עולם הפופ באה בין השאר לביטויה בחידוש שירו "נערות ספטמבר" על-ידי הבאנגלס לאחרונה, ואילו להקת הריפלייסמנטס פשוט כתבו שיר, ששמו "אלכס צ'ילטון".
היחיד שעדיין מקווה שבוקס-טופס יתאחדו הוא המתופף טום בוגס, כיום בעל פאב בממפיס ומתופף בלהקת קאנטרי הנקראת המתיישבים. "אני חושב שזה היה יכול להיות הכיף הכי גדול שאפשר", הוא אומר.
מן הגל הליברפולי של השנים 1964-1963 מביא הסטון את בילי ג'יי. קריימר. קריימר עם להקת הדקוטות שלו עשו להיטי ענק משירים שנכתבו עבורם על-ידי לנון ומקארתני. את השידוך ביטלס-קריימר עשה בריאן אפשטיין, אמרגנם של הביטלס, שהיה גם אמרגנם של קריימר והדקוטות. הלהיט הראשון בסדרה ממטבחם של לנון ומקארתני היה "האם את רוצה לדעת סוד", שהוקלט בהקלטה ביתית על-ידי לנון, המלווה עצמו בגיטארה אקוסטית, "לנון התנצל על הסאונד העלוב ואמר, כי הוא הקליט את השיר במקום השקט ביותר שיכול היה למצוא. אני חושב שזה היה בשירותים, משום שבסוף שמעו מישהו מוריד את המים".
הצלחתו המהירה של קריימר היתה גם הסיבה שבעטיה הסתיימה הקריירה המוסיקאלית שלו כל-כך מהר. "הייתי מפוחד לחלוטין. היו לי כמה תקליטי ענק, והדבר הבא שידעתי הוא, שאני מנגן בפלאדיום של לונדון וטס לאמריקה להשתתף בתוכניתו של אד סאליבן. הקלטות בשבילי נהיו כמו ללכת לרופא שיניים". הדקוטות התפרקו ב-1965. מותו של בריאן אפשטיין לא עזר לקריימר המבוהל. היום , ארבע שנים לאחר שעבר להתגורר בלונג-איילנד, ניו-יורק, מנסה קריימר לשקם את הקריירה שדעכה. "הייתי רוצה שיהיה לי שוב תקליט ענק והייתי רוצה לצאת לסיבוב הופעות, והפעם לעשות את זה כמו שצריך".
קריימר עדיין מופיע ויש מעריצים קשישים השומרים לו אמונים וזוכרים אותו כאחד האמנים הבריטיים הראשונים, שפרצו את גדר הפופ האמריקאי ב-1964. קריימר מספר על מעריצה שסיפרה לו, שכחברה במועדון המעריצים שלו בימים ההם, היא שלחה עשרים דולאר לאנגליה וקיבלה בתמורה פיסה קטנה מן המדשאה שלפני ביתו של קריימר. "העניין הוא" אומר קריימר, "שאף פעם לא היתה לי מדשאה לפני הבית".
בשבוע הבא: ביי-סיטי-רולרס, בוב הב, אדווין סטאר.
02/09/1988