עוד נשוב, עוד נשובה

ה"רולינג סטון" ממשיך בביקוריו אצל אגדות הפופ והרוק והפעם: ביי-סיטי-רולרס, בובי הב, אדווין סטאר

במהלך הצלילה האחרונה של ה"רולינג סטון" אל נבכי העבר, שעל חלקים ממנה סיפרתי כאן בשבוע שעבר, הגיעו כתבי המגזין גם אל אדווין סטאר. סטאר, למי ששכח, היה מכוכבי חברת התקליטים השחורה מוטאון. ב-1970, והימים ימי מלחמת וייטנאם, הוא העפיל לראש המצעד האמריקאי עם שיר המחאה שלו "מלחמה". למי ששכח גם את השיר, סיפקה לפני שנים מספר להקת פראנקי-הולך-להוליווד תזכורת עם ביצוע מחודש. מסטאר לא שמעו הרבה עד 1980, אז הוציא את להיטי הדיסקו "H.A.P.P.Y. RADIO" ו"מגע". ב-1983 מתה אמו, שהיתה, כדבריו, חברתו הטובה ביותר, ומאז לא היתה לו, שוב לדבריו, שום סיבה טובה להישאר בארה"ב והוא ירד לאנגליה. לכתב ה"סטון", שעשה את כל הדרך מאמריקה, הוא אומר: "כאן באנגליה הפכנו לדארלינגס של אלה שלהם אתם קוראים בארה"ב יאפים. מוסיקת שנות השישים, נשמה, מוטאון, כל אלה מאד אופנתיים כאן".

בשנה שעברה הקליט סטאר יחד עם בוי ג'ורג', מארק קנופלר וקים ויילד גירסה
ל- "let it be" של הביטלס, שהוקדשה לשיקום נפגעי תאונת המעבורת מול חופי בלגיה במארס 1987. מאוחר יותר הוא החל לעבוד עם המפיקים האנגלים מייק סטוק, מאט אייטקן ופיט ווטרמן, שהפיקו לו את הלהיט "מה שגורם לאהבתנו לגדול", שהצליח בצורה בינונית. סטאר בן ה-46 חי כיום לבדו בבית מן המאה ה-15 קרוב לבירמינגהאם. להתרפק על העבר הוא לא רוצה. "אני לא רוצה לעשות את אחד ממופעי ה'ישן אבל טוב'. אני יותר מדי עכשווי בשביל זה".

אמן שחור ותיק נוסף שה"סטון" חוזר אליו הוא בובי הב, מי שהזניק לפסגה את "סאני" הרגשני ב-1955 (מאוחר יותר הופיע "סאני" בגירסה מקפיצנית אצל בוני-אם). "סאני" שאותו הקדיש הב לאחיו האל, שנהרג במהלך שוד, קיבל גוון פופי מהאמן, היוצר לרוב מוסיקת ג'אז ושחגג לפני זמן מה את יום-הולדתו החמישים. כיום מתגורר הב בעיירת האמנים הקטנה רוקפורט, השוכנת על חוף מסצ'וסטס.

כשהגיעו הביטלס לסיבוב הופעות באמריקה, 1966, הם ביקשו לפגוש את היוצר של "סאני". הב ניגן עם הביטלס בימים שבין הופעה להופעה ופטפט עם פול על צילום, נושא האהוב על שניהם (פול כידוע נשא לבסוף את לינדה לבית איסטמן). הב גם ניסה להכניס באותה הזדמנות מילה טובה על מוסיקאי אחר, חבר טוב: "רינגו שאל אותי איפה הוא יכול למצוא פסנתרן נשמה שיכול לנגן יפה ופאנקי. המלצתי לו על בילי פרסטון והם באמת בחרו אותו, אז הייתי גאה בעצמי", אומר הב.

אחרונים חביבים הם הבי-סיטי-רולרס הסקוטים, אחת מלהקות השמנת המתוקה המצליחות והאהודות ביותר על ילדי שנות השבעים המאוחרות. לביי-סיטי-רולרס ("סאטרדיי נייט"), שבשל ההיסטריה סביבם כונו הביטלס החדשים, היתה תמיד תדמית נקייה ונחמדה. בדיעבד מתברר שמחיר ההצלחה, כמו בהרבה מקרים אחרים, היה התמכרות לספידים ולמרגיעים שונים, שבעקבותיה נרשמו הרבה ימי אישפוז בשל צריכת יתר ונסיונות התאבדות.

ה"רולינג סטון" הלך לבקר אצל הגיטריסט של הרולרס, אריק פולקנר, ומצא שפולקנר הקים בשנה שעברה את הרולרס-החדשים. לפני שהקים את הלהקה החדשה קיבץ פולקנר ב-1985 את הלהקה המקורית. הם יצאו להופעות באוסטרליה וביפן, אבל גילו במהרה שהם כבר לא בכושר. הבסיסט דרק לונגמואר, אז בן 34, היה הראשון לפרוש: "אני קצת זקן בשביל כל העניין הזה", אמר, ושב לביתו שבאדינבורו. היום הוא מנהל שם חברה לתיווך דירות. מעט אחריו נטש את הסיבוב אחיו, המתופף אלן לונגמואר. אלן, שהיה בעליו של בית-מלון בסקוטלנד, מכר אותו לאחרונה. עכשיו הוא בעסקי בנייה בדרום-אפריקה. אלן לא לבד שם. סטיוארט ווד, שהיה אחד הגיטריסטים של הלהקה, ירד אף הוא לדרום-אפריקה והוא מנגן שם בלהקת ג'אז-רוק. ווד, שלא מתגעגע במיוחד לימי הרולרס, מסכם: "היה כיף, אבל היום אני הרבה יותר מאושר במה שאני עושה. אנשים שואלים": 'ניגנת ברולרס?' ואני עונה 'כן, אבל זה היה לפני הרבה מאד זמן".

09/09/1988

חזרה לדף הבית