עדכני יותר, חולני יותר, חרישי יותר

זה הקו החדש של 3-ח', והם הולכים לשווק אותו בארץ, באירופה, בארה"ב
וביתר הקוסמוס. מתחילים בעיר קטנה ונידחת, שעה וחצי מאמסטרדאם

התקליט של 3-ח' ייצא בקרוב לשוק. מדובר ב-500 עותקים ממוספרים שיופצו בין חנויות התקליטים וייחטפו, מן הסתם, כלחמניות טריות על-ידי מעריצי הלהקה, שמחכים לאיזשהו תיעוד מוקלט רשמי של 3-ח' בארבע השנים האחרונות. אחר-כך ייצאו חברי הלהקה ואמרגנם לגרמניה, להופעות וגם למטרות אחרות.

המטרות האחרות קשורות בדודיק אופנהיים ורן סלוין, שיציגו ציורים שלהם במסגרת תערוכת אמנים צעירים שתיערך בתחילת פברואר בגלריה קפה-סנטראל, השוכנת בעיר הצפונית והקטנה קוספלד (שעה וחצי מאמסטרדאם!). את התערוכה תפתח הופעה של 3-ח', ובשלב מאוחר יותר תמשיך כנראה הלהקה להופעות בברלין.

"כל העניין התחיל כשקיבלתי טלפון ממאיירת בשם אליס גולדשטיין, שעובדת בגלריה הזו", נזכר אופנהיים, שמסיים השנה את לימודיו בבצלאל. "במקור היא מניו-יורק, היא היתה כמה שנים בארץ ועכשיו היא גרה בגרמניה. מכרה שלה, שסיימה את בצלאל, נתנה לה שמות של אמנים ישראלים מתחילים, והיא החליטה לחזור לביקור בארץ ובאותה הזדמנות לארגן תערוכה לכמה אמנים מקומיים, שתיפתח בגרמניה ותנדוד באירופה. היא בחרה כעשרה אמנים, ביניהם סלוין ואני, ואז היא הזכירה שבגלריה הזאת יש גם הופעות, והיא חשבה להביא לשם איזו להקת ג'אז שהיא הכירה בארץ.

"הבעיה היתה שבלהקה ההיא יש שבעה נגנים וזו קצת בעיה להטיס את כולם. אז אמרתי לה שאנחנו מנגנים, אבל זה בכלל לא ג'אז, זה יותר קרוב לפאנק. ואז היא אמרה שבעל הגלריה נורא אוהב פאנק ושיש שם הרבה הופעות פאנק. נתתי לה קסטה שלנו וקצת חומר על הלהקה, היא לקחה את זה לגרמניה, ובעל הגלריה החליט שאנחנו ננגן שם".

כרגע מנסה אליס גולדשטיין לסדר ללהקה הופעות נוספות ברחבי גרמניה, בעוד אריק דוידוביץ' מערוץ-2, במאי "קול הפופ", עובד על סידור הופעות בברלין דרך חברים שלו שם. השמש האירופית הקרירה עתידה לזרוח לא רק על חברי 3-ח', אלא גם על התקליט שלהם, שיופץ גם באירופה וגם בארה"ב על-ידי חברת ההפצה ההולנדית סמאפור. "מדובר בחברה גדולה, שמתעסקת בתקליטים מחופפים לגמרי, מרגאיי עד דת. הם חזקים מאוד באירופה, ועד עכשיו הם הפיצו תקליטים של להקות אנגליות, גרמניות, הולנדיות ואמריקאיות. אנחנו הלהקה הישראלית הראשונה שהם עומדים להפיץ", דברי ערן דיה, אמרגן הלהקה.

את התקליט, שיוצא בהפקה עצמית, חתכו ביו-יורק. הרעיון הגיע מכיוון להקת ישראל, שעשתה אותו הדבר עם התקליט השני שלה. העניין, מתברר, עדיף גם מבחינה פינאנסית וגם מבחינה איכותית. "מבחינה כספית", מסביר דיה, "ההפקה היתה בסכום הכי נמוך שאפשר. אני לא חושב שמישהו בארץ הוציא תקליט בסכום כל-כך נמוך. לפי דעתי, ברמה ההפקתית של הסאונד לפחות, זה יצא הרבה יותר טוב מהדברים שלהקות שוליים אחרות מוציאות כאן". ביום שבו נערך הראיון הגיעו מניו-יורק עותקי הדוגמה הראשונים של התקליט. עכשיו מחכים באולפן הניו-יורקי לאו.קיי הסופי של 3-ח', ואז יודפסו שם כל שאר העותקים ויוטסו אחר כבוד לארץ.
למה לקח לכם ארבע שנים להוציא תקליט? למה לא הוצאתם כבר בהתחלה קסטה באוזן-השלישית, כמו כולם?
דיה: זה לא הקטע שלנו. אם אנחנו מוציאים משהו לשוק, אנחנו רוצים להוציא את זה בצורה הכי מכובדת. לא משנה אם נמכור או לא.
אופנהיים: זה בעצם עניין של תיעוד. כל החברות שפנינו אליהן עשו בעיות בגלל שהחומר שלנו היה באנגלית. זה החומר שיש בתקליט. אז היה קטע כזה, שכל החברות אמרו, זה יופי, אבל בואו נתחיל לעבוד על חומר בעברית, ואת זה תעזבו בינתיים. עכשיו יש לנו באמת הרבה חומר חדש בעברית, אבל לא יכולנו להמשיך לעבוד בלי להוציא את החומר הקודם על תקליט ולסכם את התקופה הראשונה שלנו.
דיה: ואז החלטנו להוציא את התקליט בהפקה עצמית. הקלטנו באולפני זאזא והעוגן בעזרתו של ליאור טבת, וכשהמאסטר היה בידיים שלנו, עשינו את כל הבירורים והחלטנו לשלוח אותו לניו-יורק.
אם יתעורר ביקוש מעבר ל-500 העותקים המתוכננים, תדפיסו עוד?
אופנהיים: לא. הרעיון הוא לעשות לימיטד-אדישן, סייקיק-טי.וי סטייל. אני אשמח שהתקליט הזה לא יהיה בכל בית של ילדה קטנה שבמקרה החבר שלה פעם שמע את 3-ח' והיא החליטה שהיא תפתיע אותו. אני מעדיף שזה יהיה מצומצם ואחרי כמה שנים אתה תוציא אותו מאובק כזה ותדע שיש לך את העותק שלך ושאין עוד אחר כזה, כי זה יהיה ממוספר וחתום, כמו הדפסי רשת, שהמדפיס חותם על כל אחד.
דיה: אולי חברי הלהקה גם יחתמו על העותקים בדיסקוס, חנות התקליטים שבה אני עובד.
אופנהיים: אבל אין שם בכלל מקום לשבת.
דיה: עושים את זה בסניור-סנדוויץ', ליד החנות.
אופנהיים: מקבלים סנדוויצ'ים חינם? כי פעם קניתי שם את הסנדוויץ' הזה ששמים עליו סמרטוט רטוב. היה אחלה סנדוויץ'.

לאחרונה גילו 3-ח' כי ראם הראובני, הבסיסט שלהם, הפך לפתע למכונת להיטים בלתי ניתנת לעצירה. הראובני כתב את רוב החומר העברי החדש של הלהקה, והקטעים החדשים בוצעו לראשונה בהופעה שקיימה הלהקה במועדון ליקוויד לפני כחודש. הקו החדש של 3-ח' הוא עדכני יותר, חולני יותר וחרישי יותר. בהופעות בגרמניה יבצעו 3-ח' דווקא את החומר החדש, בעברית.
גרמניה מתאימה לחומר החדש שלכם?
אופנהיים: זה מתאים גם לגרמניה, אבל אני חושב שהחומר שלנו הכי מתאים לארה"ב.
דיה: אם הסקינהדס יבואו לשם זה יהיה הכי מתאים.
אופנהיים: כן, נמות אולי. נחזור בארונות ונהיה נורא מפורסמים.
דיה: חוץ מהסקינהדס, גם הקור מפחיד אותנו. זהו.

20/12/1991

חזרה לדף הבית