היישר מצמרת הרוק החסידי העולמי
לני סולומון ולהקת הרוק החסידי הכבד, שלוק-רוק, יופיעו ביום א' במרכז
ז'ראר בכר. "אינני יכול להגיע לסיפוק" של האבנים-המתגלגלות הופך אצלם ל"אינני יכול להשיג אוזני-המן". וזוהי רק ההתחלה
לפני תשע שנים בערך ניעור רואה-החשבון לני סולומון משנתו, תפס את ראשו בשתי ידיו ואמר במבטא אמריקאי כבד: "אני הולך ללמד את כל הילדים היהודים הרכים יהדות מהי". סולומון, בן למשפחת מוסיקאים מניו-יורק, שגדל בקווינס על ברכי תורה ומצוות, הקים מיד את להקתו הראשונה, קשר, שניגנה רוק חסידי. "כתבנו שירים בתור בדיחה, אבל בהמשך החלטתי להוציא תקליט עם החומר הזה".
את אלבום הבכורה עם להקת קשר הקליט סולומון, שהוא קלידן, בתחילת 1986. "נכנסנו לאולפן ההקלטות 39-סטריט-מיוזיק במנהטן, שבו הקליטה בין השאר צ'אקה-קאן. הם נתנו לנו את התעריף הכי זול, כי הקלטנו שם רק בלילות, מחצות עד שמונה בבוקר, במשך שבועיים. לקח לי שלושה חודשים להתאושש מסדר-היום המטורף הזה". האלבום של להקת קשר נמכר בקושי, אבל סולומון לא התייאש והקליט יחד עם הלהקה אלבום נוסף. ולפתע, בשלהי 1987, העסק התחיל להתחמם.
קשר התחילו לקבל המון הזמנות להופעות ממרכזים יהודיים שונים ברחבי ארה"ב, ולרגל פרוץ הלהקה לתודעה היהודית הקולקטיבית, החליט סולומון להעניק ללהקתו את השם שלוק-רוק (שלוק בסלנג אמריקאי זה משהו מיד-שנייה). "מהרגע ההוא יש לנו בערך מאה הופעות בכל שנה", מעיד סולומון, שממש לא נראה כמו רוקר. "הופענו בדרום-אפריקה, אוסטרליה, קנדה וארבעים ממדינות ארה"ב. בישראל זו כבר הפעם החמישית שאנחנו מופיעים, ואנחנו מתכננים להמשיך לאירופה".
חוץ משני האלבומים של קשר ושלושת האלבומים של שלוק-רוק, הוציא סולומון גם שלושה אלבומי סולו. "כל אלבום שונה מקודמו", הוא מסביר. "בשניים מהאלבומים יש חומר מקורי באנגלית ובעברית. באלבום הסולו השלישי שלי יש יותר דגש על פופ חסידי, משהו כמו ארבעים הגדולים של המצעד החסידי. בכל מקרה, כל מה שאני עושה זה רוק. אלה השורשים שלי, ואנשים בקהילות היהודיות אוהבים את זה. מגיעים אלינו הרבה מכתבי מעריצים, ולאחרונה קיבלנו אפילו מכתב מילדה יהודייה מרוסיה, ששמעה הקלטה שלנו והתלהבה. אנשים כותבים לנו שירים על נושאים יהודיים. כולם רוצים להיות חלק מהעניין".
האלבום החדש של שלוק-רוק נקרא "סארג'נט שלוקרס מג'יקאל היסטורי טור", ועל העטיפה עומדים ששת חברי הלהקה בפוזה המפורסמת של הביטלס, רק עם קצת יותר מגני-דוד. האלבום הוא חגיגה. שלוק-רוק הם מוסיקאים מקצועיים, שיודעים בדיוק מה הם עושים. באלבום הנוכחי שלהם הם הופכים בין השאר את "אנחנו לא הצתנו את האש" של בילי ג'ואל ל"יש לנו תשוקה אדירה (ללמוד תורה)"; את "אני לא יכול לקבל סיפוק" של הרולינג-סטונס ל"אני לא יכול להשיג אוזני-המן"; את "אשה יפה" של רוי אורביסון ל"אשת חיל"; ואת "בחזרה לבריה"מ" של הביטלס ל"עוזבים את בריה"מ".
מושגים יהודיים מתעופפים לכל עבר - נהר הירדן, יריחו, המשיח, משה, אברהם, ישעיהו, דבורה, ויש גם פרעה, ואפילו האינתיפאדה. ללני סולומון יש קול שמזכיר מאוד את קולו של בילי ג'ואל. "גדלתי על הביטלס ועל ג'ואל", הוא מסביר, "ובמקביל שמעתי גם דברים שקרו בארץ, כמו כוורת".
במהלך ההאזנה לתקליט הרוקי-קומי של שלוק-רוק הצטערתי שאני לא תלמיד ישיבה ניו-יורקי. אבל זה עבר לי די מהר. חוץ מזה, תלמיד הישיבה הניו-יורקי יכול להאזין, חוץ מאשר לשלוק-רוק, להרכבי קצב יהודיים נוספים כמו צמד הראפ טו-לייב-ג'וז (אני נשבע שזו לא המצאה שלי) וללהקת הפולק-רוק הבוסטונית, שפם. "פעם", מגלה סולומון, "היתה גם להקת רוק-כבד ניו-יורקית מצוינת בשם קבלה, אבל היא התפרקה".
אתה שר רק על נושאים יהודיים?
יש גם שירים אחרים, אבל אני מעדיף לשיר את השירים היהודיים. גדלתי על החינוך הזה, ואני מרגיש שהמטרה שלי היא ללמד יהדות בעזרת המוסיקה. אני יכול לשיר על מכוניות או על הבורסה או דברים כאלה, אבל את זה כל אחד יכול לעשות. לנו יש הייחוד שלנו.
תוכניות לעתיד?
אישית, אני עומד להתחתן בקרוב עם בחורה ישראלית שפגשתי כאן בביקור שלי בקיץ. בסופו של דבר הלהקה תעשה עלייה. בינתיים אני צריך לעבוד על המיבטא שלי, כי אם אני אגור בארץ, אני רוצה לשיר בעברית.
לאיזו מוסיקה אתה מקשיב עכשיו?
אני אוהב מאוד-מאוד את אתניקס, ובתחום המוסיקה החסידית אני אוהב את מרדכי בן-דוד. וחוץ מזה אני אוהב את סקוויז.
להקת שלוק-רוק תופיע ביום א' במרכז ז'ראר בכר. לסיום מבקש סולומון לציין שהגיטריסט שלהם מזכיר מאוד את אריק קלפטון.
27/12/1991