ציפור נדירה

גיא קרק ולהקת אדמה-טובה;
פרגוד, 8.12

יש מקום לגאווה מקומית בשטח הג'אז-רוק הפרוגרסיבי, כך הסתבר בהופעה המצוינת שנתנו גיא קרק ולהקת אדמה־טובה בפרגוד.

קרק, צעיר לפני גיוס, כתב והלחין את החומר, שאותו ביצעו הוא, שני חלילנים, כנר, בסיסט, צ'לן, גיטריסט ומתופף, כולם בגילאי צבא וטרום-צבא. הרוח הכללית היתה רגועה מאוד. קרק נותן לרוב ליווי חרישי ונוגה על גיטארה אקוסטית, ולאט-לאט מצטרפים עוד כלים, המרכיבים מיני יצירות בעלות אופי מידברי, כשאת הדרך לנירוואנה קוטעות הרבה פריצות למקצבים וסגנונות שונים, שבירות קצב ודיסהרמוניות קטנות. אחרי מיון השלל אפשר להצביע על לפחות חלק מהסגנונות: מוסיקה קלאסית, פלמנקו, ג'אז, רוק-מתקדם, מעט קאנטרי, מוסיקה מזרחית אוורירית ומוסיקה הודית.

קטעי הריחוף של אדמה-טובה נטולי שיאים כמעט. אין גימיקים הגורמים לקהל לצאת מכליו, אין שום קריצה לקונבנציה. הסאונד, כפי שהזהיר מראש קרק בשיחה שלפני ההופעה, היה מחוספס מעט. לאדמה-טובה לא היה מספיק זמן לחזרות הרבות, הדרושות להשגת שלמות (בעיקר עם מספר אינסטרומנטים גדול).

קרק הקדיש קטע לנמלים שהתיישבו לו על ערוגת הצנוניות; שר את "נערת זוהר", אותו כתב בגיל חמש; ביצע קטע מזרחי יפהפה הנקרא "סיוט", העוסק בצייר ששכח לצייר כיוון שהתאהב באשה שראה בתצלום; שר גל-חדש בלוזי חולני ואוואנגארדי באנגלית שיצאה מהבטן, ויחד עם רותי חן החלילנית, בועז דודי הכנר ואייל גנור הבסיסט נתן כמה קטעים אינסטרומנטאליים, חלקם ג'אזיים יותר וחלקם נוטים לסוריאליזם ומזכירים לפעמים את הרגעים הטובים יותר של ג'טרו-טול. קטעי שתי הגיטארות, אותם ביצע קרק יחד עם הגיטריסט עמוס הופמן, היו ג'אזיים מדי לטעמי ומאוד לא נקיים. לגיא קרק ולאדמה-טובה כדאי מאוד להישאר יחד, קונצרט איכותי ומקורי כמו שלהם הוא דבר נדיר.

11/12/1987

חזרה לדף הבית